עד לפני כמה שנים, כאשר עסקים קטנים ובינוניים היו זקוקים להון כדי לנהל או לפתח את העסק שלהם, הם היו מבקשים הלוואה מהבנק, שהיא סטנדרטית, קלה להבנה וקלה להשגה. אבל בשנים האחרונות כאשר עסקים אלה זקוקים להון, הם נוטים לפנות למלווים חוץ בנקאיים, המציעים עסקאות שלא מעורבים בהם גופים בנקאיים ואין בהם סטנדרטיזציה.
מהן הלוואות חוץ בנקאיות?
הלוואות חוץ בנקאיות הן כספים שמשקיעים מלווים ישירות לעסקים קטנים ובינוניים, ללא מעורבות מצד הבנקים. אשראי מסוג זה מציע לבעלי העסקים גישה למקורות מימון חלופיים ומאפשר להם לגשר על פני פער האשראי, במציאות שבה הבנקים יצאו בהדרגה מתחום ההלוואות לחברות של שוק הביניים (ה-Mid-Market).
הלוואה חוץ בנקאית נקראת גם הלוואה ישירה, או הלוואה פרטית. אמנם, אגב, לפעמים יש קשר בין הלוואה חוץ בנקאית לעבירות הלבנת הון. אכן, עבריינות ניתן למצוא בכול תחום, ולפעמים גם בתחום ההלוואות הפרטיות.
על חוק אשראי הוגן
חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חוקק בשנת 1993. חוק זה נועד להסדיר את מערכת היחסים בין הגוף המלווה שאינו בנק לבין מקבל ההלוואה. המתווה הבסיסי של החוק הונח אמנם בשנת 1993, אבל מאז בוצעו בו שינויים ותיקונים שונים, כאשר התיקונים האחרונים, מס׳ 4 ו-5, נכנסו לתוקפם בשנת 2017.
השינויים המשמעותיים שהוכנסו בחוק אשראי הוגן
הנה שלושה מהשינויים המהותיים שהוכנסו לחוק הם:
- שינוי שם החוק (סעיף 1) – במקום ׳הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות׳, החוק נקרא כעת ׳אשראי הוגן׳. שינוי השם מרמז על התקדמות בסטנדרטיזציה, כי השימוש במונח ׳אשראי׳ במקום במונח ׳הלוואה׳ נתפס באופן שונה ונחשב כחלק תקין מההתפתחות של העסק.
- חל שינוי גם במספר הגדרות שנעשו יותר ספציפיות. לדוגמה:
- הגדרה של המונח ׳לווה׳ – יחיד או תאגיד המקבלים הלוואה.
- החלפת המונח ׳הלוואה׳ במונח ׳עסקת אשראי׳.
- הרחבת המונח ׳מלווה׳ – מי שנותן הלוואה כמו גם מי שמפעיל מערכת לתיווך באשראי.
- החוק החדש מפרט ומעגן את ההגדרות החדשות בתוך חוקים ותקנות שונים הקיימים בחקיקה של מדינת ישראל. לדוגמה:
- ׳חברה מנהלת׳ – כהגדרתה בחוק קופות גמל.
- ׳חוק שירותים פיננסיים מוסדרים׳ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), משנת 2016.
- ׳חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים׳ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), משנת 2016.
למעשה, מאז 2017, לאחר ש׳חוק אשראי הוגן׳ נכנס לתוקפו, הוא התקבל כמהפכה בתחום ההלוואות, הריביות ובעיקר בקביעת גבולות ׳האסור והמותר׳ בתחום זה, הנוגע כמעט לכולנו.
